היא הגיעה אליי לפני חודשיים כדי שאקל על כאבי הברכיים שלה בעזרת שיאצו ודיקור, כבר בשיחת הטלפון ובפגישת האבחון הראשונה הרגשתי עד כמה האישה שעומדת מולי ממורמרת.... (מאחורי מירמור כל- כך גדול עומד לרוב כאב נשמתי כל –כך גדול שזועק לצומת לב ולריפוי) לא עניינה אותה עבודה רוחנית או רגשית- "רק שכאבי הברכיים יוקלו" עם זאת בכל פעם שאני מניחה את ידיי על בית החזה שלה ומזכירה לה שהיא אהובה – משהו בתוכה ננגע...ולאט לאט היא מספרת שהיא יודעת שהרבה אנשים אוהבים אותה ,אבל את עצמה היא לא אוהבת.... וגם לא מסוגלת לתאר לעצמה מצב שבו תאהב את עצמה, היא גם מספרת על הבדידות מאז שהתאלמנה לפני שנתיים.
תוך כדי שהיא מקבלת שיאצו בברך אני רואה איך אנרגיה של חמלה יורדת אליה וממלאה את התאים בליבה. כך היה במשך שלושת הטיפולים הבאים – רק אהבה ללא תנאי וחמלה שמרככת את ליבה ומחליפה את המירמור.
אח"כ שאלתי אותה- איך היו נראים חייך היום אם היית אוהבת את עצמך?
והיא עונה – "הייתי הולכת לתיאטרון ולקולנוע,אפילו לבד אם לא הייתי מוצאת מי שיבוא איתי,וגם הייתי מזמינה את הילדים והנכדים אליי יותר, יש מאכלים שהם יכולים לאכול רק אצלי....
אני שואלת – איך זה מרגיש?
והיא עונה –"שקט יותר,יותר רגוע בלב".
ואנחנו מקרקעות את החוויה כך שתוכל להשתמש בה גם אחרי הטיפול.
לאחר חודש של טיפולים ציפתה לי הפתעה...
גם כאבי הברכיים הוקלו משמעותית , וגם היא החלה לדבר בפתיחות על הבדידות, החרדה והדיכאון שמלווים אותה בכל יום. כששאלתי אותה –למה בעצם? ואיפה זה התחיל? היא מספרת על ילדותה בצל אם חורגת שאמנם נתנה לה קורת גג וחינוך אבל לא היתה לה אהבה אליה. "מה לעשות- אי אפשר להכריח אהבה" היא אומרת לי, כשהיא נוכחת לגמרי בגוף.
זה הרגע שבו הפכתי לעדה ורק הנחתי אותה בתהליך- היא הסכימה לראות את אמה החורגת בעיני רוחה, הסכימה לומר לה בליבה תודה על מה שנתנה לה,
הסכימה לסלוח על חוסר האהבה, והסכימה לשחרר את עצמה מלחיות בצילה.
אח"כ רק ריפוי ואהבה נכנסו לגופה ,ואיתם הידיעה שיש עוד שנים לפניה שהיא יכולה לדעת אהבה על כל צורותיה , וגם הפרספקטיבה הגבוהה על בדידותה הגיעה אליה כהכרה ברורה – זה הזמן שלה ללמוד לאהוב את עצמה בדיוק כמו שהיא בחיים האלה. וכן ברגע שהיא תאהב את עצמה על כל המשתמע מכך היא לא תדע יותר בדידות.
אנחנו עדיין עובדות ביחד – מחזקות אצלה את האהבה העצמית ומרגיעות את החרדה, בכל פעם מצבה הולך ומשתפר- ואת כאבי הברכיים היא כבר שכחה...
אנחנו עדיין עובדות ביחד – מחזקות אצלה את האהבה העצמית ומרגיעות את החרדה, בכל פעם מצבה הולך ומשתפר- ואת כאבי הברכיים היא כבר שכחה...
עדי, את תותחית
השבמחקפשוט מקסים - מאוד מרגש לקרא! אני עוסק בעיקר בטיפולי מים לנשים בהריון ווואטסו בהריון. אבל גם במחשבה על עצמי - המודעות למחשבות שרצות מהר מידי ויותר מידי + מודעות לכאן ועכשיו והאהבה שמקיפה אותי - זה בעצם המטרה הכי חשובה בחיים.
השבמחקוככל שאני מצליח ליישם את זה בחיים שלי - כך אני אוכל להעביר זאת למי שאני פוגש.
תודה - אורי